טיפול בשבר מאמץ

מהם שברי מאמץ

שברי מאמץ הם סדקים קטנים בעצמות הקורים בדרך כלל בעקבות הפעלה חוזרת של מאמץ או עומס מוגבר על האיברים. השברים נפוצים אצל רקדנים, חיילים, ובעיקר בקרב ספורטאים – מקצוענים וחובבנים, אם כי הם יכולים להשפיע על כל מי שמשנה בצורה דרסטית וללא הכנה מספקת את פעילותו הגופנית. בניגוד לשברים חריפים, הנגרמים כתוצאה מפגיעה פתאומית, שברי מאמץ מתפתחים עם הזמן עקב עומס מתמשך על העצם. טיפול נכון חיוני להחלמה שלהם ולמניעת סיבוכים ארוכי טווח. מוזמנים ללמוד על דרך טיפול בשבר מאמץ בהמשך המאמר

זיהוי שבר מאמץ

המקומות המועדים ביותר לשברי מאמץ הם בעצמות נושאות המשקל:

• עצם השוקה – אזור השוקיים נחשב "מועד לפורענות" בכל הנוגע לשברי מאמץ, בעיקר בקרב ספורטאים.
• עצם הירך
• עצמות המסרק של כף הרגל.

התסמינים מתחילים בדרך כלל בכאב קל ויכולים להחמיר בהדרגה עד לכאב חד באזור הפגוע ורגישות למגע בו. הכאב מתגבר בזמן הפעילות ונרגע בזמן מנוחה. הוא יכול להיות מלווה בנפיחות, רגישות ולעיתים גם בשטפי דם.

בהקשר זה, חשוב לציין את תופעת ה-'שין ספליט' (Shin Splints) – תופעה המתבטאת בכאב לאורך החלק הפנימי של עצם השוקה. התופעה נוצרת לרוב בשל פעילות גופנית עצימה ומאומצת או לחלופין מפאת שימוש בנעליים שאינן מתאימות לפעילות שבוצעה. תופעת השין ספליט מוכרת כמעין שלב מוקדם שיכול להתרחש לפני התפתחות שבר מאמץ.

תגובה ואבחון ראשוניים

השלב הראשון בטיפול בשבר מאמץ הוא אבחון מהיר. הרופא עשוי לבצע בדיקה גופנית, צילומי רנטגן או הדמיה מתקדמת יותר כגון MRI או סריקת עצמות, מכיוון שקרני הרנטגן לרוב לא מצליחות לזהות את השברים הללו בשלבים הראשונים שלהם. לאחר האבחנה יש לטפל במקום הנגוע באופן מיידי כדי למנוע נזק נוסף.

האבחון במקרים של שין ספליט, מתמקד בהבנה לפיה הופעל עומס יתר על השריר. במצב שכזה מומלץ להפסיק פעילות גופנית מסוימת לזמן מה,  או לשנות טכניקות בביצוע הפעילות כדי למנוע את התפתחות שבר המאמץ.

הטיפול בשבר מאמץ

מנוחה ופעילות מותאמת: אבן היסוד בטיפול בשבר מאמץ היא המנוחה. צמצום או הפסקה מוחלטת של פעילויות עצימות מאפשרים לעצם להחלים. בהתאם לחומרת הפגיעה, זה עשוי לארוך 8-6 שבועות של פעילות מוגבלת, כולל איסור על הרמת משקל כבד.

קיבוע: במקרה של שברי מאמץ באזורים בסיכון גבוה כמו הירך או עצם הסירה (בשורש כף היד או הרגל), ייתכן שיהיה צורך בקיבוע חלקי או מלא – גבס או מגף הליכה לקיבוע הקרסול וכף הרגל – כדי למזער את הלחץ על האזור הפגוע.

טיפול בכאב: משככי כאבים ללא מרשם יכולים לסייע. יש להשתמש בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות בזהירות משום שהן עלולות לפגוע בריפוי העצם אם הן נלקחות במינון גבוה.

תמיכה תזונתית: צריכה מותאמת של סידן וויטמין D חיונית לבריאות העצם. תזונה עשירה בחומרים אלו מסייעת לתיקון העצם ולחיזוק מערכת השלד כאמצעי הגנה מפני פציעות עתידיות. ייתכן שהרופא ירשום גם תוספי מזון.

פיזיותרפיה: לאחר שלב הריפוי הראשוני – הפיזיותרפיה מסייעת בשיקום הכוח והגמישות. תרגילים הדרגתיים בעצימות נמוכה, כגון שחייה או רכיבה על אופניים, יכולים לסייע לשמירה על כושר קרדיווסקולרי מבלי להכביד על השבר.

חזרה הדרגתית לפעילות: חזרה לפעילות ספורטיבית או לפעילות בעצימות גבוהה חייבת להיעשות בהדרגה ותחת השגחה. תוכנית שבה מופעל עומס הדרגתי יכולה להתחיל בפעילויות בעצימות נמוכה ובהמשך הגדלה הדרגתית של העומס, ועליה להתבצע על פי הוראות הרופא/פיזיותרפיסט.

מניעת שבר מאמץ

מניעת שברי מאמץ נעשית באמצעות משטר אימונים מתאים: הגדלת עצימות הפעילות הגופנית בהדרגה, נעליים מתאימות ושילוב של אימוני כוח לחיזוק השרירים התומכים בעצמות. כמו כן יש להקפיד על זמן התאוששות מתאים בין האימונים וגילוי מודעות לסימני אזהרה מוקדמים.

טיפול בשבר מאמץ בעזרת טיפול חדשני: Q-room

חדר הטיפול החדשני Q-room נותן מענה ממוקד ומהיר לכאבים ומבוסס על טכנולוגיה מדויקת וישירה לטיפול בכאב, באמצעות מגוון מכשירים חדשניים שפותחו בגרמניה ומבוססים על דאטה שנצברה במשך שנים רבות. הטיפול ב-Q-room מאבחן את מקור הכאב, עוזר בהקלת הכאב ומאיץ את תהליך ההחלמה. הטיפול עוזר לגוף בשינוי רמות רכיבים כימיים בגוף, כמו אנדורפינים, שמשפיעים על הכאב.

פתרון נוסף לכאבים יכול להגיע באמצעות התאמת מדרסים המספקים תמיכה ופיזור הלחץ האופן אידיאלי סביב השוק וכף הרגל. טכנולוגיית התאמת המדרסים המהירה ב-Q-room תעזור באבחון מהיר של מקור הכאב ובהקלה עליו.