טיפול בשבר מאמץ

שבר מאמץ הוא פגיעה בעצם שנגרמת בדרך כלל בעקבות עומס חוזר שמצטבר מהר יותר מהיכולת של העצם להסתגל ולהתאושש. הפגיעה יכולה להתחיל כתגובת מאמץ בעצם ובהמשך, אם העומס נמשך ללא התאוששות מספקת, להתפתח לשבר מאמץ (Stress Fracture).

שברי מאמץ נפוצים במיוחד בעצמות נושאות משקל בגפיים התחתונות, ולכן הם מופיעים לא מעט אצל רצים, חיילים, ספורטאים ואנשים שהעלו במהירות את נפח או עצימות הפעילות שלהם.

אחד הסימנים האופייניים לשבר מאמץ הוא כאב ממוקד שמופיע בתחילה בזמן פעילות ונרגע במנוחה. ככל שהפגיעה מתקדמת, הכאב עלול להתחיל מוקדם יותר במהלך הפעילות, להופיע בזמן הליכה ובמקרים משמעותיים יותר גם במנוחה.

טיפול בשבר מאמץ מתחיל בזיהוי הפגיעה ובהפחתת העומס על העצם. משך ההחלמה והדרך לחזרה לפעילות תלויים בין היתר בעצם שנפגעה, במיקום הפגיעה, בחומרתה ובגורמי הסיכון האישיים.

מהם התסמינים של שבר מאמץ?

שבר מאמץ אינו תמיד מתחיל בכאב חד. במקרים רבים הכאב מתפתח בהדרגה ולכן בתחילת הדרך אפשר לטעות ולחשוב שמדובר בכאב רגיל לאחר אימון.

התסמינים האפשריים כוללים:

• כאב ממוקד – כאב באזור מסוים של העצם ולא בהכרח כאב מפושט.
• כאב שמתגבר בזמן פעילות – במיוחד בריצה, קפיצה, הליכה או פעילות אחרת שמעמיסה על האזור.
• רגישות נקודתית – כאב או רגישות במגע באזור הפגיעה.
• הקלה במנוחה – בשלבים מוקדמים הכאב עשוי להיחלש לאחר הפסקת הפעילות.
• נפיחות – בחלק מהמקרים יכולה להופיע נפיחות באזור.
• כאב בזמן הליכה – ככל שהפגיעה מתקדמת, גם פעילות יומיומית עלולה לגרום לכאב.
• כאב במנוחה או בלילה – עשוי להופיע בפגיעות משמעותיות יותר.

כאשר כאב ממוקד חוזר בכל אימון, מחמיר עם הזמן או מתחיל להופיע גם בהליכה ובפעילות היומיומית, לא מומלץ להמשיך להתאמן דרך הכאב ויש לפנות לבדיקה.

איפה מופיעים שברי מאמץ?

שברי מאמץ שכיחים במיוחד בגפיים התחתונות, משום שהעצמות באזור זה סופגות עומסים חוזרים בזמן הליכה, ריצה, קפיצה ופעילות גופנית.

שבר מאמץ בשוק

עצם השוקה היא אחד האזורים השכיחים לפגיעות מאמץ, במיוחד אצל רצים, חיילים ואנשים המבצעים פעילות חוזרת בעצימות גבוהה.

הכאב יכול להיות ממוקד באזור מסוים לאורך השוק ולהתגבר בזמן ריצה, קפיצה או פעילות נושאת משקל.

שבר מאמץ בכף הרגל

שברי מאמץ יכולים להופיע בעצמות המסרק ובעצמות נוספות בכף הרגל. הכאב עשוי להתגבר בזמן דריכה, הליכה או ריצה ולעיתים קיימת גם נפיחות באזור.

שבר מאמץ בירך

פגיעות מאמץ יכולות להופיע גם בעצם הירך ובאזור צוואר הירך. חלק מהמיקומים באזור זה נחשבים לבעלי סיכון גבוה יותר להתקדמות הפגיעה ולכן דורשים אבחון ומעקב רפואי מתאימים.

מיקום שבר המאמץ הוא חלק חשוב בקביעת אופן הטיפול, מידת הגבלת הפעילות וקצב החזרה לעומס.

מה גורם לשברי מאמץ?

שבר מאמץ נוצר כאשר העצם נחשפת שוב ושוב לעומס גדול יותר מהיכולת שלה להסתגל ולהתאושש ממנו.

אחד הגורמים השכיחים הוא שינוי מהיר מדי בשגרת הפעילות או האימונים, לדוגמה:

• הגדלה משמעותית של מרחקי הריצה
• עלייה חדה בתדירות האימונים
• מעבר מהיר לאימונים בעצימות גבוהה יותר
• הוספת ריצות, קפיצות או אימוני עליות
• שינוי משמעותי בסוג הפעילות או במשטח האימון
• חזרה מהירה מדי לפעילות לאחר תקופה של הפסקה

עם זאת, עומס אימונים אינו הגורם היחיד. בריאות העצם והיכולת שלה להתמודד עם עומס מושפעות גם מגורמים נוספים.

במקרים מסוימים חשוב להתייחס גם לתזונה, זמינות אנרגטית, בריאות העצם, גורמים הורמונליים, היסטוריה של פגיעות קודמות וגורמים אישיים נוספים.

מה ההבדל בין שבר מאמץ לכאבים בקדמת השוק?

כאבים בקדמת או בצד הפנימי של השוק, המכונים לעיתים Shin Splints ובמונח המקצועי תסמונת הכאב המדיאלי בשוק (MTSS), יכולים להופיע אצל רצים וספורטאים ולהיות דומים בתחילה לכאב הנגרם מפגיעת מאמץ בעצם.

עם זאת, כאבים בקדמת השוק ושבר מאמץ אינם אותו מצב, וכאבים מסוג זה אינם בהכרח שלב מוקדם של שבר מאמץ.

בכאבים אופייניים לאורך השוק הכאב נוטה להיות מפושט על פני אזור רחב יותר. בשבר מאמץ או בפגיעת מאמץ בעצם יכולה להיות רגישות ממוקדת יותר באזור מסוים.

אי אפשר לקבוע אבחנה רק לפי אופי הכאב. כאב מתמשך או ממוקד בשוק שמחמיר בזמן פעילות, במיוחד כאשר קיימת רגישות נקודתית או כאב בזמן הליכה, מצדיק הערכה מקצועית.

איך מאבחנים שבר מאמץ?

אבחון שבר מאמץ מתחיל בהיסטוריה רפואית ובבדיקה קלינית.

בין היתר בודקים מתי התחיל הכאב, היכן הוא ממוקם, אילו פעילויות מחמירות אותו, האם חל שינוי לאחרונה בעומס האימונים והאם קיימת רגישות באזור העצם.

בהתאם לממצאים ולחשד הקליני ניתן לבצע בדיקות הדמיה.

צילום רנטגן

צילום רנטגן עשוי להיות חלק מהבירור, אך חשוב לדעת ששבר מאמץ בשלב מוקדם לא תמיד נראה בצילום.

לעיתים השינויים בעצם הופכים גלויים רק לאחר שעובר זמן מתחילת הפגיעה. לכן צילום תקין בתחילת הדרך אינו שולל בהכרח שבר מאמץ או פגיעת מאמץ בעצם.

בדיקת MRI

כאשר קיים חשד לשבר מאמץ למרות צילום שאינו מציג ממצא ברור, בדיקת MRI יכולה לסייע בזיהוי שינויים בעצם בשלבים מוקדמים ובהערכת חומרת הפגיעה.

הצורך בבדיקת הדמיה וסוג הבדיקה נקבעים על ידי הגורם הרפואי בהתאם למיקום הכאב, לבדיקה ולנסיבות המקרה.

טיפול בשבר מאמץ – מה עושים?

המטרה הראשונית של טיפול בשבר מאמץ היא להפחית את העומס על העצם ולאפשר לה להתאושש.

הטיפול משתנה בהתאם למיקום ולחומרת הפגיעה ולכן אין פרוטוקול אחד שמתאים לכל שברי המאמץ.

הפחתת העומס מהאזור

בשלב הראשון יש להפסיק או להפחית את הפעילות שמייצרת כאב ומעמיסה על העצם הפגועה.

הפחתת עומס אינה בהכרח חוסר תנועה מוחלט. המטרה היא להתאים את רמת הפעילות כך שהעצם לא תמשיך להיחשף לעומס שמפריע לתהליך ההחלמה.

הפחתת נשיאת משקל במקרה הצורך

כאשר קיימים כאבים בזמן הליכה או דריכה, ייתכן שבהתאם למיקום ולחומרת הפגיעה יומלץ על שימוש במגף, קביים או אמצעי תמיכה אחר לצורך הורדת העומס מהאזור.

שמירה על פעילות בזמן ההחלמה

בהתאם למיקום הפגיעה ולהנחיות המקצועיות, ניתן לעיתים לשלב פעילות שאינה מעמיסה באופן משמעותי על העצם הפגועה ואינה גורמת לכאב.

המטרה היא לשמור ככל האפשר על הכושר והתפקוד בלי להפריע להחלמת העצם.

טיפול בגורמים שתרמו לפציעה

אחד החלקים החשובים בטיפול בשברי מאמץ הוא להבין מדוע הפגיעה התפתחה מלכתחילה.

בהתאם למקרה ניתן לבחון את תוכנית האימונים, קצב העלאת העומסים, זמני ההתאוששות, כוח השרירים, תזונה וגורמים נוספים שעשויים להשפיע על בריאות העצם ועל הסיכון לפציעה חוזרת.

כמה זמן לוקח לשבר מאמץ להחלים?

אין זמן החלמה אחיד לכל שברי המאמץ.

חלק מפגיעות המאמץ בעצם עשויות להשתפר בתוך מספר שבועות, בעוד ששברים משמעותיים יותר או שברים במיקומים בעלי סיכון גבוה יכולים לדרוש מספר חודשים ואף יותר.

משך ההחלמה תלוי בין היתר ב:

• מיקום שבר המאמץ
• חומרת הפגיעה
• משך הזמן שבו המשיכו להעמיס על האזור לפני האבחון
• מצב בריאות העצם
• היכולת להפחית את העומס מהאזור
• גורמי סיכון אישיים
• קצב ההחלמה של המטופל

לכן לא נכון לקבוע חזרה לריצה או לספורט רק לפי מספר השבועות שעברו מאז הופעת הכאב.

מתי אפשר לחזור לריצה אחרי שבר מאמץ?

החזרה לריצה ולפעילות ספורטיבית צריכה להיות הדרגתית ולהתבצע בהתאם למיקום ולחומרת הפגיעה.

לפני חזרה לעומסים משמעותיים בוחנים בין היתר אם ניתן ללכת ולבצע פעולות יום-יומיות ללא כאב, האם הרגישות באזור השתפרה והאם קיימת יכולת מתאימה להתמודד עם עומס.

בפגיעות מסוימות, במיוחד במיקומים בעלי סיכון גבוה, ייתכן שיהיה צורך גם באישור רפואי ולעיתים בהדמיה לפני החזרה לעומס משמעותי.

כאשר ניתן לחזור לריצה, העלאת העומס צריכה להיות הדרגתית. ניתן במקרים מתאימים להתחיל בשילוב של הליכה וריצה ובהמשך להגדיל בהדרגה את משך ומרחק הריצה לפני החזרת מהירות ועצימות גבוהה.

אין כלל אחד שמתאים לכל אדם, ולכן גם כלל כמו "להעלות 10% בכל שבוע" אינו תחליף לתוכנית חזרה לפעילות המותאמת לפגיעה ולתגובה של הגוף.

מה קורה אם ממשיכים להתאמן עם שבר מאמץ?

המשך פעילות שמעמיסה על עצם שנמצאת בפגיעת מאמץ עלול להחמיר את הפגיעה ולעכב את ההחלמה.

פגיעות מאמץ בעצם נמצאות על רצף של חומרה. עומס חוזר ללא התאוששות מספקת עלול לגרום להתקדמות מפגיעה מוקדמת בעצם לשבר מאמץ משמעותי יותר.

במיקומים מסוימים קיימת חשיבות מיוחדת לאבחון מוקדם ולהפחתת העומס בגלל הסיכון להתקדמות הפגיעה.

לכן כאב ממוקד שחוזר בזמן פעילות ומחמיר לאורך זמן אינו כאב שכדאי פשוט להמשיך להתאמן דרכו.

האם כל שבר מאמץ דורש ניתוח?

לא. רוב שברי המאמץ אינם דורשים ניתוח.

במקרים רבים הטיפול כולל הפחתת עומס, התאמת הפעילות ומתן זמן לעצם להתאושש, ולאחר מכן חזרה הדרגתית לפעילות.

עם זאת, קיימים שברי מאמץ במיקומים בעלי סיכון גבוה יותר וכן מקרים שבהם תהליך ההחלמה אינו מתקדם כמצופה. במצבים כאלה עשויים להידרש מעקב אורתופדי הדוק יותר ובמקרים מסוימים גם טיפול ניתוחי.

טיפול בשברי מאמץ ב-Q-room

ב-Q-room תהליך הטיפול מתחיל בהערכת הכאב והמגבלה התפקודית ובהבנת הפעילויות והעומסים שמשפיעים על האזור הפגוע.

כאשר קיים חשד לשבר מאמץ, חשוב לבצע אבחון רפואי מתאים. הטיפול ב-Q-room אינו מחליף אבחון אורתופדי או בדיקות הדמיה כאשר הן נדרשות.

לאחר האבחון ובהתאם להנחיות הרפואיות ניתן להתאים תהליך טיפולי שמטרתו לסייע בניהול הכאב, בשמירה ובשיפור של התפקוד ובהכנה הדרגתית לחזרה לפעילות.

במסגרת הטיפול ניתן לשלב כלים טיפוליים וטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש ב-Q-room כחלק מתוכנית המותאמת למצבו של המטופל. אופן הטיפול נקבע בהתאם למיקום הפגיעה, לשלב ההחלמה, למגבלות הקיימות ולמטרות התפקודיות.

חשוב להדגיש שאין להבטיח שטכנולוגיה טיפולית מסוימת תאחה שבר מאמץ מהר יותר. תהליך איחוי העצם מושפע מגורמים רבים, והפחתת העומס, מעקב מתאים וחזרה מבוקרת לפעילות הם חלקים מרכזיים בתהליך ההחלמה.

מתי כדאי לפנות לבדיקה?

מומלץ לפנות לבדיקה כאשר מופיע כאב ממוקד בעצם שחוזר בזמן פעילות, כאשר הכאב מחמיר מאימון לאימון או כאשר הוא מתחיל להופיע גם בזמן הליכה.

כאב שמופיע גם במנוחה או בלילה, קושי משמעותי בדריכה, נפיחות משמעותית או כאב באזור שבו שבר מאמץ עלול להיות בעל סיכון גבוה מצריכים הערכה רפואית מתאימה.

מקורות ומידע מקצועי

המידע בעמוד מבוסס בין היתר על מידע מקצועי, הנחיות ומחקרים בתחום שברי המאמץ ופגיעות מאמץ בעצם:

• American Academy of Orthopaedic Surgeons – AAOS – מידע מקצועי בנושא שברי מאמץ, גורמי סיכון, אבחון וטיפול.
• Mayo Clinic – מידע רפואי בנושא תסמינים, אבחון וטיפול בשברי מאמץ.
• American Orthopaedic Society for Sports Medicine – AOSSM – מידע מקצועי בנושא שברי מאמץ בספורט.
• International Delphi Consensus on Bone Stress Injuries in Athletes – קונצנזוס בינלאומי בנושא פגיעות מאמץ בעצם בקרב ספורטאים.
• Sports Medicine – סקירה מקצועית בנושא חזרה לריצה לאחר פגיעת מאמץ בעצם השוקה.

המידע בעמוד נועד לספק מידע כללי ואינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי אישי.